מערך הבריאות בקובה | כל מה שצריך לדעת על הרפואה בקובה

מבט על מערכת הבריאות בקובה

מבוא

מערכת הבריאות והחינוך בקובה מהווה פרדוקס למצבה של קובה כיום. במערב נתפסת קובה כמדינת עולם שלישית השרויה עדיין במחשכי הקומוניזם.
מערכת הבריאות הקובנית הייתה מאז ומעולם גאוות המשטר הקומוניסטי ושיבחה אותו מאוד על ידי תעמולה רשמית, והפכה כמעט למיתוס ברמה הבינלאומית.
אולם בדיקה ועיון בדוחות קרן הבריאות העולמית של האו"ם מלמדת כי קובה עומדת בכל הקריטריונים למצוינות ורמת הרפואה באי טוב יותר ממדינות רבות במערב.
בקובה שירותי בריאות נחשבים לזכות אדם בסיסית של כל אזרח. ולפיכך מערכת הבריאות היא בעדיפות לאומית, עובדה זו מסבירה נתוני בריאות משופרים לעומת העוני וחוסר המשאבים של המדינה.

ההוצאה הממוצעת השנתית של הממשל הקובני על בריאות לאדם היא כ 430 $, בארה"ב לשם ההשוואה ההוצאה השנתית הממוצעת היא 8553 $.
כ 11.1% מהתמ"ג בקובה מוקדש לטיפול רפואי, בישראל 7.5% מהתמ"ג ובארה"ב כ 14%.
(חלק משמעותי במשאבים מיועד להפחתת תמותת תינוקות ולהגדלת אורך החיים) ו 0.8% מהאוכלוסייה עובדים כרופאים.
נתונים אלו מדהימים בקוטביותם לעומת העוני, התשתית הנחשלת במרבית הפרובניציות, אופי המשטר המיושן שעדיין מחזיק את הקובנים בקפסולה עם פקק מזכוכית, זאת למרות כל הרפורמות שביצע ראול קסטרו בארבע השנים האחרונות לכהונתו.
למרות הבעיות הרבות שהקובנים מתמודדים עימם ראוי לציין שבמספר אינקדטורים כמו תמותת תינוקות, תת תזונה, אנאלפביתיות, הומלס ומחלות זיהומיות הצטמצמו באופן דרסטי בקובה זאת בשונה ממדינות עולם שלישי אחרות.

"אנו חיים כעניים, אך אנו מתים כעשירים"

אין ספק, הקובנים מתים לעתים קרובות ממחלות הקשורות יותר לעולם הראשון, כמו סרטן והתקפי לב, למרות שהיא ללא ספק מדינה ענייה. איך הם עושים את זה ?
מאמר זה מתאר את מצב הבריאות בקובה, המאפיינים, מבנה המערכת, מקורות המימון המשאבים האנושיים, ההישגים של מערכת הבריאות בקובה ביחס לעולם כולל נתונים מעניינים שבטוח לא ידעתם. המאמר מדגיש את הבריאות כמרכיב חיוני במדיניות עבור כל המגזרים הקובניים והחברה בכלל. כאשר מדינות אחרות מתלבטות בדרכים להתגבר על פילוח ופיצול במערכות הבריאות שלהן, קובה יכולה להצביע על הצלחותיה של מערכת אחידה המכירה בבריאות כזכות אוניברסאלית. המערכת מאתגרת כעת להגביר את היעילות תוך שמירה על שירותים איכותיים, כמו גם לחזק את המחקר המדעי וההשכלה המקצועית.

בקובה כיום ישנם כ 95,000 רופאים וכ 101,000 סטודנטים לרפואה. לפני המהפכה ב 1958 היו כ 6,300 רופאים בלבד.
בתחילת שנות ה 60 נוצר משבר חמור בעתודת רופאים מאחר ומחציתם היגרו לארה"ב לאחר ניצחון המהפכה.
משבר הבריאות שהתפתח בעקבותיו הציב בפני הממשלה החדשה את הצורך בהכשרת אנשי מקצוע רפואי בהיקף אדיר.
חצי מאה לאחר מכן, בשנת 2015 קובה נמצאת במקום השלישי בעולם ביחס רופאים לכל תושב, שנייה רק לקטאר ומונאקו.

גישה מבוססת קהילה

הגישה לכיסוי בריאות אוניברסלי בקובה נשענת על שלושה עקרונות מרכזיים: בריאות כזכות אנושית, שוויון וסולידריות.
גישה זו מפגישה את הקהילה הרפואית ואת התושבים ויוצרת תחושת שייכות ואחדות המשפרת את תחושת הביטחון של האדם ואת בריאותו הנפשית על ידי תיווך בין יחידים למבנה החברתי.
החוק הקובני שעודכן ב 2019 סעיף 46 לפרק ב 'קובע כי "לכל אדם יש זכות לחיים, שלמות גופנית ומוסרית, חופש, צדק, ביטחון, שלום, בריאות, חינוך, תרבות, בילוי, ספורט ופיתוח מקיף." קרי, החוק מכיר בבריאות כמרכיב וכמצב של התפתחות וככלי ללכידות חברתית ותלוי בקשר זה בזה תוך השתתפות מודעת ופעילה המחויבת את כל השחקנים והמגזרים בחברה. בנוסף החוק מכיר גם בצורך במערכות ארגוניות, כמו גם בטכנולוגיות ביו-רפואיות ובריאות הציבור.

טיפול ראשוני לאוכלוסיה

מערכת הבריאות הקובנית נסמכת מאוד על נותני טיפול ראשוני – הן רופאים והן אחיות. על מנת להבטיח כוח אדם מיומן מספיק בכדי לספק טיפול ראשוני מקיף, פיתחה קובה תוכנית חינוך רפואית איתנה וחופשית. בשנת 2020 יש בקובה 95,000 רופאים, 9 לכל אלף תושבים, ויותר מ 85,000 אחיות כ 8 אחיות לכל 10,000 תושבים.
לשם השוואה, בארצות הברית יש 2.8 רופאים לכל 1000 אנשים ובישראל כ 3 רופאים לכל אלף איש (נתוני משרד הבריאות/אגף מידע 2018) כדי לחזק את מערכת הטיפול הראשוני, קובה דורשת מכל בוגרי בית הספר לרפואה להשלים הכשרה ברפואת משפחה לפני שהם יוכלו להתמחות. בסופו של דבר כ 70% מהרופאים נשארים ברפואת משפחה כספקי טיפול ראשוני, לעומת 10 אחוזים בלבד בארצות הברית. עם זאת, כשם שיש מרפאות בריאות ללא עלות לאזרחים, ישנן גם מרפאות השמורות לתיירים, פוליטיקאים ואנשים חשובים. קובה שומרת על מיטב הרופאים, המרפאות והטיפולים שלה למנהיגים בכירים; בעוד ששאר האוכלוסייה לפעמים לא מצליחה למצוא תרופות בסיסיות..

שירותי בריאות חינם

בקובה כל אזרח נהנה מבריאות ממלכתית חינם, המדינה מוציאה מעל 15 אחוז מהתמ"ג (התוצר הגולמי שלה) על מערכת הבריאות וכ- 0.4% על מחקר ופיתוח רפואי: אחד השיעורים הגבוהים ביותר באמריקה הלטינית. הרבה מעל מדינות כמו מפותחות כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת או ספרד.
לאחר המהפכה הקומוניסטית ב 1959, קובה הלאימה את מערכת הבריאות שלה והפכה את כל שירותי הרפואה באי לציבוריים.
מערכת הבריאות מבוססת על חלוקה קהילתית, מה שמזכיר את קופות החולים בישראל.
החלוקה ההיררכית של מוסדות הבריאות באי הנה בתי חולים מרכזיים, בתי חולים פרובנציאלים ומרפאות אזוריות. קיימת גם רמה נמוכה יותר של מרפאות קהילתיות ומשפחתיות.
קובה פיתחה תעשייה פרמצבטית משלה, ייצור התרופות בקובה (יותר מ 160 פטנטים) בין השאר על מנת לעקוף את האמברגו האמריקני, אך גם בגלל שהיא יוצרת הזדמנויות כספיות. ניסויים קליניים מתקיימים כיום בארצות הברית עם תרופה קובנית לסרטן ריאות, ושיתוף פעולה דומה אמריקאי – קובני בטיפול בנושא סוכרת.

התשתית הרפואית בקובה

בעוד שקובה מחזיקה בסטטיסטיקה רפואית הדומה לאלה של מדינות העולם המפותחות במערב. בפועל, התנאים בבתי החולים מעידים על היותה אחת ממדינות העולם השלישי בכל הנוגע לתשתית הרפואית במדינה.
סתירה זו של מערכת הבריאות בקובה, בין ההצלחות הרפואיות לבין התשתית של בתי החולים ניתנת לשינוי ע"י הפחתת הפער הקיים באמצעות מודרניזציה בציוד הרפאוי ובתשתית המבנים. ברשות מערכת הבריאות הקובני 152 בתי חולים גדולים, 452 מרפאות קהילתית, 118 מרפאות שיניים, 13 מכוני מחקר מדעי רפואי, 197 בתי אבות, 67 בתי סבים וסבתות (רק בשעות היום), 38 בתי נכים, 136 בתי יולדות, 10 מרכזים לתיאום חירום רפואי, 1961 בתי מרקחת ו 37 יחידות מדע וטכניקה.
בעשור האחרון נסגרו 64 בתי חולים, המדינה איבדה שליש מכושר האשפוז, חולים נותנים מתנות לרופאים ורופאי שיניים על מנת לקבל טיפול, התערבויות כירורגיות רבות לא מבוצעות בגלל חוסר מנתחים או צורך בניתוח, רופאים עוזבים את המקצוע לטובת עיסוק כנהגי מוניות או כמדריכי תיירים על מנת להגדיל את הכנסתם.

בהוואנה נמצא בית הספר לרפואה הגדול בעולם

עד שנת 1959 היו 4 אוניברסיטאות ופקולטה אחת לרפואה בקובה. לאחר המהפכה נוסדו 47 מוסדות אקדמיה ומכוני מחקר בקובה.
כיום ישנם ארבעה מכונים לרפואה גבוהה ו 23 פקולטות.
בבהוואנה נמצא בית הספר הגדול בעולם לרפואה (ELAM). בבית ספר זה שהוקם ע"י פידל ב 1999 קובה מבקשת לקדם את מודל הבריאות הציבורי והמונע שלה לכל המדינות המתפתחות בעולם. מטרת העל היא להכשיר ולגייס עשרות אלפי סטודנטים לרפואה ממדינות בעלות הכנסה נמוכה באמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה (כ 110 מדינות) ולהכשיר אותם כרופאים. בתום הלימודים חוזרים הרופאים החדשים לארצם ע"מ לשרת את הקהילות החלשות במדינה שלהם.
באוניברסיטה זו שכר הלימוד והלינה הם בחינם, במקביל מקבלים הסטודנטים קצבה קטנה של 100 פזו קובני (4 $).
האוניברסיטה מוכרת רשמית על ידי הוועדה החינוכית לבוגרי רפואה זרה (ECFMG) וארגון הבריאות העולמי. כולל על ידי המועצה הרפואית להשכלה גבוהה בקליפורניה בעלת התקנים האמריקאיים המחמירים ביותר – מה שאומר שבוגרי ארה"ב שמקבלים את ההסמכה MD לרפואה אמריקנית לטיניים זכאים להגיש מועמדות למשרות בבתי חולים בכל מדינה בארה"ב.

חינוך ומניעה

למרות שהחינוך והמודל הסוציאליסטי מסבירים חלק חשוב מהצלחתם של רופאים בקובה, יש להדגיש כי אחת הסיבות החשובות ביותר לסטטיסטיקה כה טובה של הבריאות היא המיקוד במניעה וחינוך של האוכלוסייה. מערכת הבריאות של קובה פועלת גם בגישה מבנית יזומה. המוקד בגישה זו הוא מתן שירותי רפואה מונעת, כיסוי בפריסה ארצית וגישה לטיפול. ההיבט המונע של הטיפול הרפואי אפשר לקובה לטפס לראש העולם בכל הנוגע לטיפול בחיסונים ותמותת תינוקות.
בקובה יש מה שמכונה 'פרקטיקה משפחתית', שהיא במהותה מרפאה רפואית. עם זאת, רופא המשפחה אחראי לא רק למבקרים במרפאה, אלא גם לכ -150 משפחות בסביבתו. תפקידם להציע לאוכלוסייה טיפולים, מידע בריאותי, מניעה, תזונה וכו.
על ידי מערכת יחסים אישית יותר עם משפחות, רופאים מסוגלים להשיג הבנה מעמיקה של הבעיות הסוציו-אקונומיות המשפיעות עליהם, וכך למנוע מחלות לפני שנדרש הליך רפואי יקר. עבודת רופאי המשפחה כוללת טיפול לפני לידה ולידה, חיסונים, ממוגרפיה ותמיכה תזונתית, פסיכולוגית ורגשית. כמו כן גורמי הסיכון, התחלואה והתמותה הופחתו באוכלוסיית גיל בית הספר, וישנה עבודה משולבת, בין תחומית עם הקהילה ומוסדות החינוך לקידום הרגלים והתנהגויות בריאות.

ההישגים הרפואיים של מערכת הבריאות הקובנית

בשנת 2015 אישר ארגון הבריאות העולמי כי המערכת הרפואית הקובנית ממוקמת בקדמת אמריקה, הרבה מעל הממוצע העולמי.
כבר בשנת 1985 פותח החיסון הראשון והיחיד נגד דלקת קרום המוח. הושגה התקדמות משמעותית בטיפולים חדשים למאבק בהפטיטיס B, כף רגל סוכרתית, השגת טיפול מוחלט בוויטיליגו ופסוריאזיס, ופיתוח מואץ לחיסון נגד סרטן ריאות.
ב 1986 פתחה קובה בהוואנה את מרכז ההנדסה הגנטית על מנת לעמוד בתחרות הביוטכנולוגית העולמי כיום עובדים 1600 חוקרים.
ב- 30 ביוני 2015, קובה הוכרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמדינה הראשונה בעולם שקיבלה אישור לביטול עגבת מולדת והעברת HIV אם-לילד באמצעות שימוש בהקרנה אינטנסיבית ותרופות לאמהות חיוביות. תוכנית החיסון הלאומית סייעה להעלאת רמת החיסון של ילדים בקובה באופן משמעותי לרמה של מעל 98.7% אחוז וארגון הבריאות העולמי דיווח ב 2015 כי 13 מחלות זיהומיות הושמדו בעשור האחרון באי. בהם: מחלת הפוליו, דיפטריה, חצבת, אדמת, חזרת, טטנוס ילודים ודלקת קרום המוח, שחפת בקרב ילדים מתחת לשנה.
(הנתונים מתייחסים לחקר ארגון הבריאות העולמית משנת 2015)

תוחלת החיים בקובה

תוחלת החיים הממוצעת המשוערת בקובה הייתה 78.9 שנים לגברים ונשים 80 שנים. דירוג זה מציב את קובה במספר 56 בעולם לתוחלת החיים. זאת לעומת מונקו המדינה הראשונה בעולם ששיעור תוחלת החיים בה הנו 89.30 בממוצע. ישראל לשם השוואה נמצאת במקום טוב ומדורגת במקום ה 10 עם 83 שנה בממוצע. נתונים אלה דומים לאלו במדינות עשירות רבות, למרות העובדה שהשכר הציבורי הממוצע של קובה הוא רק 30-45 דולר לחודש.
בקובה ישנם יותר מ 2000 אנשים מעל גיל 100 שנים, 1200 מתוכם נשים. חלק מהקשישים עברו את גיל 115 שנים. כך עולה מנתונים שפרסמו בעיתונות המדינה. התשובה לאריכות הימים בקובה הינה עקב התמיכה המשפחתית, הקשישים אינם בודדים, רשת משפחתית עוטפת אותם באהבה ומסייעת באריכות הימים, ביפן המצב זהה. בקובה רופאי משפחה מעניקים טיפול מקיף ישירות בבתים לפחות פעמיים בשנה או במתקני בריאות מקומיים בעזרת תמיכה של צוותים גריאטריים רב תחומיים.

שיעור הילודה בקובה

נתוני שיעור הילודה לא ממש מעודדים את הקובנים. במשך יותר משלושה עשורים קובה הממוצע עמד על 2.1 ילדים למשפחה. החל משנת 2015 ואילך שיעור הילודה פחת ומספר הילדים לאישה הינו 1.72 בממוצע. השילוב בין שיעורי לידה נמוכים ושיעורי תמותה נמוכים יצר מה שמכונה "פירמידה הפוכה" של הגיל, כאשר אוכלוסיות קשישות עולות ומספר הילדים פוחת. קובה היא אחת המדינות עם שיעורי הילודה הנמוכים ביותר בעולם, כך עולה מנתוני הבנק העולמי . במדינה זו היו 10 לידות לאלף איש בשנת 2015, הרבה מתחת לממוצע העולמי של 19 לידות לאלף אנשים באותה שנה. בשנת 1960 שיעור הילודה בקובה היה 32 לידות לאלף תושבים, לפי הבנק העולמי. כיום בקובה קיים יחס של 121 מבוגרים מבוגרים על כל 100 ילדים. במדינה 136 בתי יולדות, שהם מרכזי הפניה קהילתיים לטיפול בנשים הרות, שנוצרו למניעת תחלואה ותמותה. הם מהווים סיפור הצלחה של NHS במאמץ להגן ולשפר ברציפות את בריאות האם והילד.

קרא עוד…

קובה מתמודדת עם סוגיית האוכלוסייה המזדקנת ומחפשת פתרונות לעודד את הילודה. הממשל הקובני אף פתח בפרוייקט 'הטבות' מפליגות לנשים שאין להם ילדים, לדוגמא: מתן סובסידיות לאמהות ולמשפחות בעלות הכנסה נמוכה עם שלושה ילדים או יותר מתחת לגיל 12 כדי לתקן את בתיהם. אמהות גם יוכלו לחזור לעבודותיהן לאחר שסיימו את חופשת הלידה לפני שילדם יגיע לגיל שנה וימשיכו לקבל את התנאים הסוציאליים להם הם זכאים יחד עם משכורתם. הפחתה של 50% בתשלום עבור שירותי הגן. אימהות יכולות להשאיר את ילדיהן מתחת לגיל שנה בטיפול אצל סבא וסבתא מצד כל עוד הם עובדים. הסבים יקבלו גמלה סוציאלית של 60% מהמשכורת החודשית הממוצעת שלהם במשך 12 חודשים האחרונים. בנוסף, לנשים שיש להן שניים או יותר ילדים מתחת לגיל 17 תהיה הפחתה של 50% בתשלום מס הכנסה אישי. כל זאת על מנת על מנת להתמודד עם רמות ההזדקנות הגבוהות של האוכלוסיה המקומית ולעורר פוריות.

צמצם

שיעור תמותת התינוקות בקובה

בקובה יש את שיעור תמותת התינוקות הנמוך ביותר באמלט ואחד הנמוכים בעולם.
תמותת התינוקות פחתה מ -80 מקרי מוות לכל 1000 לידות בשנת 1950 ל 4.1 מקרי מוות לכל 1000 בשנת 2020. לשם השוואה בארה"ב הנתון הוא 5.9 לכל 1000 לידות.
לרופאים הקובניים יש תמריצים וסמכות לבצע הפלות להריונות שאינם תקינים; באופן לא מפתיע, קובה היא אחת המדינות עם השכיחות הגבוהה ביותר של הפלות: 72.8 הפלות מבוצעות עבור כל 100 לידות (לעומת זאת, בארה"ב 18.8 ובשוודיה, 33.1).
הנתון מדרג את קובה בין 35 המדינות המובילות בעולם עם תמותת התינוקות הנמוכה ביותר ובין המובילות באמריקה הלטינית, על פי נתונים ראשוניים של משרד הבריאות העולמי.

צבא המעילים הלבנים משלחות רופאים

קובה הפכה ליצואנית רופאים ושירותי רפואה מתקדמים לכל מדינות אמלט ומדינות ביבשת השחורה. משלחות אלו כונו ע"י פידל קסטרו 'צבא המעילים הלבנים', כיום המסורת היא שכל משלחת מצטלמת טרם יציאתה עם הדיוקן של פידל קסטרו. קובה מכשירה רופאים רבים כל כך, עד שמדי שנה הם מייצאים יותר מ 40,000 רופאים למדינות נזקקות ברחבי אמריקה הלטינית ואפריקה. נכון ל 2020 מוצבים כ 37.000 רופאים קובנים ב 67 מדינות, רובם במשימות ארוכות טווח. (שליש מתוך 95.000 הקיימים על פי שנתון הבריאות הסטטיסטי לשנת 2020). משלחות המעילים הלבנים עסקו בתחילה בסיוע במקרה חירום בחו"ל, אולם בעשור האחרון החלו לשרת גם כרופאי משפחה במדינות עניות ברחבי העולם. המדינות העניות ביותר משלמות רק עבור ציוד רפואי או מבקשות תמיכה בינלאומית לפיצוי הממשל בקובה; המדינות העשירות משלמות יותר.

קרא עוד…

מדינות רבות משלמות ישירות לממשל בקובה עבור יצוא הרופאים, בחלק מהמדינות סוכנויות הבריאות הבינלאומיות משלמים ישירות לרופאים. קובה אינה חושפת פרטים ספציפיים של העסקאות. עם זאת, נתונים סטטיסטיים רשמיים מראים כי בעשור האחרון, ההכנסות מייצוא השירותים הבריאותיים מגיעות לכתשעה מיליארד דולר בשנה. לדוגמא, העיתון הבריטי "הגרדיאן" דיווח בנובמבר 2019 כי באמצעות הסכם בין ממשלתי סודי עם קטאר, קובה גובה עד 90% משכרם של הרופאים העובדים באותה מדינה. בוונצואלה ישנו סחר חליפי שנחתם בשנת 2003 בין פידל להוגו צ'אבס שקובה מספקת שירותי רפואה מתקדמים וונצואלה משלמת במכליות נפט. כאשר ברזיל גירשה את הרופאים הקובנים בשנת 2019, עם הגעתו של ג'איר בולסונארו לנשיאות. התברר, שברזיליה שילמה 3,100 דולר בחודש עבור כל רופא, אבל 70% מהסכום הזה שולם כמס לממשלת קובה. עקב זאת נזיא ברזיל החליט ל'גרש' כ 8000 רופאים קובנים חזרה לקובה. באופן כללי, הרופאים הללו מרוויחים פחות מ 100 $ לחודש באי, כך שלמשימה לשליחות בחו"ל פירושו עליית שכר משמעותית, גם אם המשכורות הללו נשארות נמוכות. במהלך השנים, יותר מ -400,000 אנשי מקצוע ביצעו משימות ב -164 מדינות. בשנת 2017 קיבלה המותנית פרס לבריאות הציבור מטעם ארגון הבריאות העולמי.

צמצם

סיוע קובני בינלאומי בתקופת הקורונה

קובה הפכה את כוחה במחויבותה לבריאות לנדבך גם ביחסים הבינלאומיים שלה. במגפת הקורונה הנוכחית התמודדה קובה בהצלחה רבה עם הנגיף ובמשך 4 חודשים שמרה על מס' נמוך של מתים כתוצאה מהנגיף (86 איש מיעוטם תיירים – נכון ליולי 2020). במקביל שלחה קובה כ 1400 רופאים לסיוע ב 21 מדינות בעולם. בהם, בין המדינות שאליהן קובה שלחה סיוע רפואי נמנות שכנותיה האיטי, ג'מייקה, סורינאם, ונצואלה, ניקרגואה והאיים סנט קיטס ונביס. על פי מידע של ממשלת קובה, ישנם כבר למעלה מ- 800 עובדים במערכת הבריאות הציבורית של קובה, שמבצעים כעת את המשימה להילחם במגפה בחו"ל.
כשהמצב באיטליה ובעיקר באזור לומברדיה היה קריטי, שלחה קובה צוות של 52 רופאים.
זו הייתה הפעם הראשונה שמדינה אירופאית השתמשה ברופאים קובנים כדי להתמודד עם מצב בסדר גודל כזה.

מקורות מידע:

– ארגון הבריאות העולמי (WHO) נתוני מחקר על מערכת הבריאות בקובה (2018)
– המינסטריון לעינייני בריאות בקובה (MINSAPCuba) – מבנה והיררכיה
– ארגון הבריאות של פאן אמריקה – PAHO PHIP פלטפורמת מידע לבריאות 2018
– המגזין הבינלאומי בקובה לבריאות ותרופות אוקטובר 2019.
– הבנק העולמי – נתוני חקר קהילות במדינות מתפתחות 2015