מערך החינוך בקובה | כל מה שצריך לדעת על החינוך בקובה

החינוך למצוינות בקובה כמודל בינלאומי

מבוא

כדי להבין טוב יותר את ההצלחה הגדולה של מערכת החינוך הקובנית יש צורך לחזור אחורה בזמן. לפני המהפכה הקובנית, החינוך לא היה זמין למעל מחצית מהילדים הקובניים ושיעור האוריינות היה במקרה הטוב כ 60%.
בורות, בערות וחינוך חברתי היו הבעיות הכרוניות של המדינה עד שנת 1959. על מנת למגר את האנאלפביתיות ולהשיג השכלה שיוויונית בקובה, בוצעו שינויים מרחיקי לכת.
בסוף שנת 1959 החלה בניית בתי ספר וכיתות לימוד חדשות והוכשרו אלפי מורים חדשים.
הודות למהפכת החינוך שיזם פידל קסטרו בתחילת שנות ה 60 הפכה קובה תוך זמן קצר ביותר במונחי הטמעת החינוך למובילה ויצואנית של מודל לחינוך למדינות רבות האמריקה הלטינית.
מאז ניצחון המהפכה ועד היום, קובה שמרה על סטנדרטים גבוהים של פיתוח חינוכי. יסודות הסדר החברתי והסוציאליסטי החדש של קסטרו הונחו מתוך ההבנה הרווחת שרק חינוך באיכות טובה ומעצימה יכולה לכבוש ולמגר את העוני והבורות שהיו מנת חלקה של קובה שנים רבות.

שינויים ורפורמות בחינוך הקובני

בחמישים השנים האחרונות החינוך נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשל בקובה. הממשל השקיע רבות בכדי להפוך את מערכת החינוך שלה למעמד עולמי.
עד היום ההוצאות וההשקעה החינוכיות במדינה ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הנם כ 13% מהגבוהות בעולם. נבנו יותר מ 10.000 כיתות חדשות והוכשרו אלפי מורים חדשים שנשלחו כמשימת חירום לאומית לאזורים הנידחים ולכפריים העניים על מנת לתת סיכוי לאוכלוסיות חלשות אלו להגיע להשכלה ראויה. תשומת לב ותמיכה הוענקה לחינוך מיוחד לילדים ונוער עם מוגבלות פיזית ונפשית. ובנוסף ניתן דגש מיוחד לחינוך גופני ומצויינות בספורט ונבנו בתי ספר לאומנות.
במקביל נבנתה תוכנית לאומית לחינוך והכשרת מבוגרים וגיל הזהב על מנת למגר לחלוטין את הבערות באי.
כיום מס' אנשי הרוח ובוגרי האוניברסיטאות בקובה הנו כ 900.000 מרביתם בעלי השכלה של תואר שני. קרי, אחד מכל עשרה בעל תואר אוניברסיטאי.
המורים פעילים מאוד בקהילות הילדים הלומדים בבתי הספר שלהם, ובונים קשרים חזקים עם הורים ומשפחות כדי לשפר את תהליך הלמידה. הוכח שיש מחויבות חזקה למגזר החינוך מצד הממשלה. הזדמנות שווה לחינוך איכותי לכלל התלמידים היא אחד הגורמים המרכזיים שמסבירים כי ההצלחה החינוכית בקובה אינה נס או תאונה, אלא תוצאה של שנים רבות של מאמצים ומחויבות משותפות,על ידי הממשלה לאנשיה.

תהליך הפיתוח של החינוך הציבורי

לפני שהתרחשה המהפכה בקובה, החינוך לא היה זמין למעל מחצית מהילדים הקובניים. שיעור האוריינות בקרב האוכלוסיה הקובנית היה במקרה הטוב כ60%.
לאחר ניצחון המהפכה, קבעה המדינה מטרה שאפתנית לחסל את האנאלפביתיות ברחבי האי.
עד שנת 1962 צנחה האנאלפבתיות בשיעורים משמעותיים ותהליך 'ביעור הבערות' נשא פרי. זאת, בניגוד למאמצי מדינות העולם השלישי האחרות שנותרו הרחק מאחור בהתאם להישגי החינוך בקובה.
תקופת בטיסטה
תחת הדיקטטור פולח'ניו באטיסטה במהלך שנות החמישים, כ 50% מאוכלוסיית גיל בית הספר לא למדו בבית הספר כלל.
בורות ובערות היו מנת חלקם של מליוני קובנים והוצאות החינוך הממשלתי רוכזו בעיקר באזורים עירוניים גדולים.
עד שנת 1953 היו בקובה חצי מיליון ילדים ללא בתי ספר, מיליון אנאלפביתים, חינוך יסודי שהגיע רק למחצית מאוכלוסיית בתי הספר, חינוך בינוני וגבוה שהגיע רק לאוכלוסייה העירונית ו -10,000 מורים היו ללא עבודה.
עד שנת 1959 כ 90 אחוז מהאזרחים לא המשיכו ללמוד לאחר כיתה ו' ומספר בוגרי האוניברסיטאות עמד על כ 30.00 בלבד.
תקופת קסטרו
הרפורמה החינוכית בקובה השתרשה בעקבות המהפכה הקובנית בשנת 1959, אם כי קסטרו קרא לרפורמה בחינוך כבר בשנת 1953 כאשר תומכיו של קסטרו זכו לשליטה באזורים שונים במדינה, הם לימדו איכרים לקרוא כחלק מאסטרטגית המהפכה.
לאחר מהפכת 1959, צצו שני יעדים מרכזיים הקשורים לחינוך: העמדת החינוך לכלל האוכלוסייה וחיבור מערכת חינוך חדשה זו להתפתחות סוציו-אקונומית. השגת יעדים אלה דרשה פיתוח מערכת חינוך לאומית חדשה.
לצורך עמידה ביעדים אלו נבנו כמעט 10,000 כיתות לימוד חדשות והוכשרו כ 270 אלף מורים וסטודנטים, מהפך שיצר ושינוי מגמה בעטיו ההשכלה עלתה לכמעט 90% בגילאי 6 עד 12. כמו כן, יותר מ- 69 מתקנים צבאיים הוסבו לבתי ספר עם קיבולת של 40,000 תלמידים.

הפרוייקט הלאומי לאוריינות – 'אני יכול'

אחד הצעדים החשובים והראשונים עם כינון משטרו של פידל היה קמפיין האוריינות למיגור האנאלפביתיות.
פרוייקט האורינות הגדול ביקש להנחיל מיומנויות אורינות בסיסיות לאזרחים באזורים העניים והמרוחקים ביותר במדינה. לצורך כך גייס פידל כ 270,000 אנשי חינוך וסטודנטים, כולל נשים שלא עבדו הוכשרו כמורות.
כוח חינוכי זה לימד כ 979,000 אנשים אנאלפביתים בכ 800 מרכזי אורינות שהוקמו לצורך מטרה נעלה זו. בתוך זמן קצר ביצעה ממשלתה החדשה של קובה שינויים עצומים במערכת החינוך.
עד שנת 2000 זכתה קובה בשלושים פרסי חינוך עולמיים, וכבר בשנת 2000 97% מהקובנים ידעו קרוא וכתוב.
האורינות סיפקה לקובנים עניים חסרי השכלה מעמד טוב יותר במדינה ובעולם. השכלה ואינדוקטרינציה היו חיוניות לממשלה החדשה.
המנהיגים האמינו שעל מנת שקובה תהיה חזקה ועל מנת שהאזרחים יהיו משתתפים פעילים בחברה, עליהם לחנך למדיניות הסוציאליסטית המרקסיסטית של הממשלה החדשה.
למעט לימוד קרא וכתוב השיעורים עסקו בנוסף בנושאים כמו חשיבות המהפכה, רפורמת קרקעות, הלאמת רכוש זר, תעשייה ואימפריאליזם. נושאים אלו העניקו לממשל את האפשרות להטמיע בקרב ההמונים את יסודות הסדר החברתי החדש של מהפכת קסטרו.
התוכניות פקדו גם את הגרים ביישובים כפריים מרוחקים ומבודדים. העבודה הקשה של הקובנים השתלמה. השיטות של קובה מכבדות ומופעלות הרבה מעבר לגבולות האי.
בשנת 2010 אומצה שיטת האוריינות שלה ב 28 מדינות אמריקה הלטינית, אפריקה, וחלק ממדינות אירופה. יישום המודל החינוכי הקובני הכשיר מיליונים של אנשים לא משכילים ברחבי העולם לקרוא ולכתוב.
מאז אמצע שנות התשעים כ 99% הינם מתושבי קובה יודעי קרא וכתוב. כיום קובה מתהדרת וניצבת בעשירון העליון בתחום האוריינות בעולם.

מוסדות החינוך הפורמלי

תכנית הלימודים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים מבוססת על עקרונות של "עבודה קשה, משמעת עצמית ואהבת מדינה". המורים פעילים מאוד בקהילות הילדים הלומדים בבתי הספר שלהם, ובונים קשרים חזקים עם הורים ומשפחות כדי לשפר את תהליך הלמידה. הוכח שיש מחויבות חזקה למגזר החינוך מצד הממשלה. הזדמנות שווה לחינוך איכותי לכלל התלמידים היא אחד הגורמים המרכזיים שמסבירים כי ההצלחה החינוכית בקובה אינה נס או תאונה, אלא תוצאה של שנים רבות של מאמצים ומחויבות משותפות,על ידי הממשלה לאנשיה.
חינוך מיוחד Especial
החינוך המיוחד מוצג כאחד הרעיונות האצילים והאופטימיים ביותר של פידל. מתוך 8 בתי ספר בשנת 1959 שנתנו מענה ל 134 ילדים כיום קיימים 421 בתי ספר, עם 35,607 תלמידים ו -15,278 מורים. (יחס של מורה לשני תלמידים לערך)
הכנת העבודה של מתבגרים וצעירים עם צרכים חינוכיים מיוחדים היא בראש סדר העדיפויות של מיניסטריון בדגש על החינוך המיוחד. יחד עם משרד העבודה והביטוח הלאומי, עמותות של אנשים עם מוגבלות וארגונים, הם מבצעים פעולות משלימות על מנת ולהבטיח שכל הבוגרים ישיגו הכנסה וקביעות טובה יותר בתעסוקה וכתוצאה מכך רמות גבוהות יותר של השתתפות חברתית.
חינוך יסודי Primaria
גילאים 6–11
חינוך יסודי נמשך 6 שנים ומחלוק לשני תקופות למידה א-ד ו ה-ו במהלכם נלמדים קריאה, טקסים וחריזה.
יסודי משני Secundaria Basica
גילאים 14–12
חינוך תיכון (קדם אוניברסיטאי) Preunniversitaria
גילאים 17–15
מטרתן של שלוש שנות החינוך הבינוני בקובה היא לספק יסוד במקצועות בית הספר המסורתיים כמו שפות, טכנולוגיה ומדעי החברה. לאחר מכן התלמידים בוחרים להמשיך לתיכון, או לעבור להכשרה מקצועית כדי להכין אותם לקריירה מעשית.
חינוך על יסודי
שלוש שנות הלימוד האחרונות בסיום התיכון הן שלוחה של חטיבת הביניים. הפעם אם כי הסטנדרטים האקדמיים הם הדוקים יותר, והשתתפות נלהבת במצעדים צבאיים בית-ספריים היא חובה. בחופשות בית הספר מבלים בשירות חברתי כזה או אחר. לאחר שהסטודנטים סיימו את החינוך העל-יסודי, יש להם אפשרות לבחור מחינוך קדם-אוניברסיטאי וחינוך טכני ומקצועי.
השכלה טכנית מקצועית
כ 322 מרכזים פוליטכניים ו 152 בתי ספר ברחבי הארץ. במוסדות חינוך אלו יש מעבדות, סדנאות וכיתות לימוד ייעודיות. יש 15 התמחויות של עובדים מוסמכים ו 50 התמחויות של טכנאים ביניים. הנושאים תואמים שני ענפים: מקצועות הדרכה כללית ובסיסית ונושאים טכניים. תלמיד שממשיך להכשרה מקצועית לאחר חטיבת הביניים עשוי ללכת בשני זרמים. מדובר בקורסי עובדים מיומנים, ותוכניות המספקות טכנאים ברמה הבינונית. לבוגרי הקורסים האחרונים עם ציונים טובים הבחירה להמשיך במכונים טכנולוגיים להכשרה נוספת.
חינוך מבוגרים
חינוך מבוגרים מחולק לשלושה רמות: חינוך Oberera y Campesina, בית הספר התיכון Oberera y Campesina ו- Facultad Oberera y Campesina.עם הכל, מבקשים את השיפור בקרב נשים וגברים, שבשלב מסוים נשרו מהמחקרים מסיבות שונות, הן בעיר והן באזור הכפרי. בנוסף מתווספות אופציות אחרות, כמו קורסים בערב וערב בפוליטכניקה, קורסים המיושמים להעלאת רמת האיכות של אנשי המקצוע בכלל. עובדים מוסמכים המעוניינים ללמוד את התיכון בחינוך מבוגרים רשאים להירשם, בין אם הם עובדים ובין אם לא, גם אם הם לא הגיעו לגיל 17, תקרת הגיל המינימלית להרשמה.
עובדים עצמאים יכולים גם להצטרף לאנשים אשר נכים ממחלות מסוימות אינם יכולים ללמוד במערכת החינוך הכללית ובעקרות הבית. זה מאפשר את האפשרות לעובדים להמשיך בלימודים באוניברסיטה ולשלב בהם כמה צעירים שאינם קשורים למחקר. המפגשים מתקיימים פעמיים בשבוע בלילה במשך ארבע שנים.

12 עובדות על מערכת החינוך של קובה

1, מערכת החינוך בקובה מגיל הגן כולל האוניברסיטה מסובסדת במאה אחוז על ידי הממשלה, כלומר הלימודים בבית הספר בחינם.
2. ממשלת קובה משקיעה חלק ניכר מתקציבה בחינוך מזה שנים רבות ומקציבה כ 13% מהתמ"ג לחינוך.
3. חינוך חובה לילדים מגיל 6 עד 16.
4. קובה מספקת לכל התלמידים ארוחות צהריים בלימודים בחינם, הכוללות בדרך כלל אורז, שעועית, מקור נוסף לחלבון כמו ביצה קשה, ירק כמו עגבניה חתוכה וקינוח מתוק.
5. 400.000 אנשי חינוך נותנים מענה לכ 1.750.000 תלמידי בית הספר ב 10.707 בתי ספר במדינה.
6. בקובה 38 בתי ספר לאומנות עם 8,542 תלמידים.
7. 11% מכוח העבודה בקובה הם מורים, מרביתם בעלי תואר אוניברסיטאי.
8. 53,298 פרופסורים עובדים באונברסיטאות במשרה מלאה, וכ- 7,000 משרות חלקיות.
9. כ 240.000 סטודנטים לומדים ב
10. בקובה יחס מורה לתלמיד הינו בין 1:12 כמחצית מהממוצע באמריקה הלטינית ובמדינות המפותחות.
11. בקובה 47 אוניברסיטאות עם הרשמה כוללת של למעלה מ- 250,000 סטודנטים.
12. 65.89% מבוגרי האוניברסיטה הינם נשים.

ההוצאה לחינוך ביחס לשאר מדינות העולם

למרות שמדובר במדינה לא מפותחת ומדורגת כאחת מ 70 המדינות העניות בעולם. מחסור המשאבים אינו מהווה מכשול להצלחת והשגת התקדמות משמעותית בתחום החינוכי, כאשר הגורם העיקרי הוא הגורם האנושי.
הבנק העולמי משבח את הישגיה של קובה בתחום זה. בדוח שפורסם בשנת 2015, הבנק העולמי מציין כי מערכת החינוך של קובה היא הטובה ביותר באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים; כזו עם "כישרון אקדמי חזק ואוטונומיה מקצועית גבוהה המאפיינות את מערכות החינוך היעילות ביותר בעולם, כמו בפינלנד, סינגפור, שנחאי (סין), דרום קוריאה, שוויץ, הולנד וקנדה.
יש להדגיש כי קובה מקדישה בין 13 ל -15% מתקציבי תקציבה לחינוך. לשם השוואה
בספרד בשנת 2018 הוקצו כ -9% מתקציבי המדינה לנושא החינוך. לשם השוואה, ארצות הברית מוציאה 5.4% בלבד, כלומר פחות ממחצית הנתון המקביל לקובה וקנדה 5.5%.
באירופה, צרפת מוציאה 5.9% מתקציבה הלאומי על חינוך, גרמניה 5.1%, בריטניה 6.2%, איטליה 4.5% וספרד 5%.
הבדלים אלו מלמדים על החשיבות שהקובנים מייחסים לתהליך ההוראה.
כיום, קובה ממוקמת בעשירייה הראשונה בעולם כיום -(המדינות המובילות סינגפור ופינלנד) במדדים שונים הקשורים לחינוך, כגון: מספר המורים לנפש, מספר תלמידים תלמידים בכיתה וידע במתמטיקה.

החינוך כאמצעי לחיזוק מעמד האשה

המהפכה הקובנית בשנת 1959 הביאה המון שינויים במדינה, במיוחד עבור נשים. "לפני המהפכה נשים רבות חיו כעקרות בית ולמי שנזקק לעבוד היו מעט מאוד אפשרויות." נשים רבות באזורים כפריים עבדו בחקלאות ועבור נשים בעיר העובדות כמשרתת או כפרוצה היו הבחירות היחידות. התאחדות הנשים הקובניות (FMC) הוקמה באוגוסט 1960 במטרה ברורה לערב את כל הנשים בענייני קובאן. לאחר שנים של הדירה, נשות קובה החלו למלא תפקיד פעיל בממשלה. ה- FMC רצה לראות נשים שמעורבות בנושאים החברתיים, הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים שקובה מתמודדת עם קובה. זה דרש לבנות בתי ספר ותוכניות שיספקו שירותים מרובים לנשים קובניות.
נשים כפריות קיבלו לימודים והכשרה בעבודה אם בחרו לקבל אותה, מה שאפשר להן לעבוד מחוץ לחקלאות. עבור נשים העובדות כזונות בערים, הממשלה החדשה יצרה תוכניות לחינוך מחדש לאחר שזנות הפכה לחוקית בשנת 1961. תוכניות נפרדות אך דומות נוצרו עבור משרתות, והציעו לימודים והכשרה בעבודה יחד עם מעונות יום ודיור בחינם, אשר אפשרו לנשים הזדמנות מלאה לבנות מחדש את חייהם. שירותי הבריאות הועמדו תוך התמקדות בבריאות הנפש של נשים קובניות שהיו בעבר מדוכאות במקום העבודה. מיומנויות לבניית אמון וגאווה נלמדו מכיוון שהממשלה החדשה סברה כי כל הנשים ראויות לכבוד. המהפכה הקובנית הביאה שינוי דרסטי לנשים המאפשרות להן להיות פעילות מאוד במדינה שלהן, וזה מה שרבים במהפכה קיוו.
70.83% מהתארים הרפואיים הללו זכו על ידי נשים. בנוסף, נשים הרוויחו 31.77% מהתארים המקצועיים והטכניים שהוענקו בשנים 2016-17.

השכלה גבוהה בקובה

מצוינות אקדמית שלישונית אינה חדשה בקובה, היא ותיקה כימיה של אוניברסיטת הוואנה שהוקמה בשנת 1727.
השכלה גבוהה בקובה פירושה חינוך באוניברסיטה. מכונים גבוהים, מכונים פדגוגיים גבוהים, מרכזים להשכלה גבוהה ומכונים פוליטכניים גבוהים. משרד ההשכלה הגבוהה אחראי על ההשכלה הגבוהה והוא שולט בהוראה, מתודולוגיה, קורסים ותכניות והקצאת מקומות סטודנטים, כמו גם על קורסי ההתמחות המוצעים על ידי מרכזי ההשכלה הגבוהה הנמצאים בשליטת משרדים אחרים. כל המוסדות להשכלה גבוהה הם ציבוריים ובעלי מעמד זהה.
כיום ממשיכים את המסורת באוניברסיטאות, מכונים להשכלה גבוהה, מכונים פדגוגיים, ומכונים פוליטכניים.
משרד ההשכלה הגבוהה מנהל מדיניות הן לתכניות לתואר ראשון והן לתארים מתקדמים. זה כולל גם תכני קורסים, מתודולוגיה, הוראה והקצאת מקומות סטודנטים. נכון להיום רשומים למעלה מ- 110,000 אזרחים. כל אחד ואחת מאלה יספקו את כישוריהם החדשים שנלמדו במשך מספר שנים שווה בקהילות כפריות, עבור הכנסות נמוכות בהרבה מהשיעורים הלאומיים.
הדרישות לכניסה לאוניברסיטה או למכון טכני להשכלה גבוהה בקובה הינן כדלקמן:
• על הסטודנטים להציג הוכחות לסיום השכלה תיכונית.
• סטודנטים חייבים לעבור בחינות כניסה למכללות.
• גברים חייבים להציג הוכחות לכך שסיימו שירות צבאי חובה או הוכחות. של אי ציות בגלל סיבות רפואיות או התחייבויות משפחתיות.
אישור פוליטי: סטודנטים חייבים לפנות את הוועדה להגנת המהפכה לפני שיורשו להיבחן בבחינות הכניסה לאוניברסיטה. סטודנטים שמפגינים מצב פוליטי טוב ביחס לאמונותיהם הקומוניסטיות מקבלים מכתב אישור המאפשר להם להיבחן במבחני הכניסה למכללות. סטודנטים בעלי מעמד פוליטי "ירוד" עשויים להיות "ברשימה שחורה" להמשיך בהשכלתם.
סטודנטים בקובה יכולים ללמוד קריירה מקצועית להשכלה מרחוק. ישנם כ -15 מרכזים לחינוך מרחוק ברחבי קובה המספקים תארים בבחירות הקריירה הבאות: היסטוריה, משפטים, מימון וחשבונאות, כלכלה ומדע וטכנולוגיה. הדרישות לחינוך מרחוק כוללות סיום השכלה תיכונית, ניסיון בעבודה של שנה והיות בגילאי 25-35.
סטודנטים גברים חייבים גם להציג הוכחות לאחר שסיימו שירות צבאי חובה.
גם מבוגרים מרוויחים במערכת זו. בשנים 2016-2017 70.05% מכלל העובדים הרוויחו השכלה מעבר לתואר שני בסיסי: 23.76% הרוויחו את המקבילה לתואר ראשון ומעלה, והשאר 46.29% סיימו תארים טכניים או מקצועיים. רק 5.32% הפסיקו לאחר השכלה יסודית או פחות. 38.91% מהתארים להשכלה גבוהה שהוענקו בשנים 2016-17 היו תארים רפואיים – נתון שכמעט לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שלקובה יש יותר רופאים לנפש מכל מדינה אחרת בעולם.

כיום מערכת החינוך של קובה עומדת חזקה כמודל גלובלי של מחויבות לחינוך נגיש. עם זאת, מורים וקובעי מדיניות מתמודדים עם אתגרים מתמשכים כיצד להמשיך ולספק רמות גבוהות של חינוך למרות הגישה המוגבלת למשאבים חומריים, כולל ספרים ומחשבים. קובה אינה ממוקמת ברשימת עשרת המדינות המובילות במצוינות בחינוך מאחר ואין היא משתתפת במבחני פיזה. Programme for International Student Assessment, ראשי תיבות: PISA) הוא מבחן הנערך כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך, המתקיים אחת לשלוש שנים, מאז שנת 2000. המחקר נערך על ידי מנהל החינוך של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). במסגרת המחקר נבחנים בני נוער שגילם 15–16 הלומדים במוסדות (בתי ספר, פנימיות, חונכות ועוד) במספר נושאי אוריינות לימודיים. המחקר בודק את רמת האוריינות של התלמידים בשלושה נושאים: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה ואוריינות מדעים, וכן, נאסף מידע אודות הרקע שלהם, הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם לגבי נושאי הלימוד הנבחנים במחקר.

האתגר החדש – שימור המצויינות וההשכלה

קובה נותרה מאחז של סוציאליזם ב"עולם הלא-סוציאליסטי" אופי הסוציאליזם במדינה השתנה, אך המחויבות לחינוך אוניברסאלי נותרה נקודה משמעותית של גאווה לאומית.
עם זאת האתגרים הכלכליים כתוצאה מפתיחתה של קובה למערב ווהשינויים בשוק המקומי שנומרו מהעלייה בתיירות משפיעים על מאתגרים את מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בקובה.
צעירים שוקלים תמריצים סותרים: מצד אחד סטודנטים יכולים להשיג מעמד חברתי וגאווה מרוויח תואר אוניברסיטאי.
מצד שני, תפקידים המשרתים את מגזר התיירות ואינם בהכרח דורשים השכלה מתקדמת מציעים לעתים קרובות הזדמנויות כלכליות גדולות יותר.
הדאגה האחרונה הזו מעידה על ידי העובדה כי הרבה פחות סטודנטים בוחרים ללמוד תואר אוניברסיטאי/
בשנים 2016-2017, סיימו 23,478 סטודנטים ממכוני השכלה עילית, לעומת 89,560 תארים שהוענקו בשנים 2012-2013.
אתגר מתמשך למערכת החינוך בקובה יהיה להסתגל ולהישאר רלוונטי בכלכלה הקובנית העכשווית המשתנה במהירות.
אחרי הכל, ההישגים של קובה אינם נס או צירוף מקרים. הם תוצאה של שנים של עבודה מסורה, הקרבה, עמידה איתנה ואמונה בצדקת הדרך של המנהיג הנערץ.

מקורות מידע

– קובה – המשרד הלאומי לסטטיסטיקה ומידע (ONEI)
– UNICEF קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים
– קרן אונסקו ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם UNESCO UIS
נתוני חינוך בקובה 2018
– המינסטריון לחינוך (Mined) – קובה
– הבנק העולמי – השקעות בחינוך לפי תמ"ג במדינות העולם 2015
– הבנק העולמי -בעייות החינוך באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים 2018
– LLECE המכון האמריקאי לטיני להערכת איכות החינוך באמל"ט 2019
– מערכת החינוך בישראל בראיה השוואית בינלאומית 2019 (EAG)